top of page

שאלות נפוצות לבעלי דירות בהתחדשות עירונית

 

המידע בעמוד זה הוא הסבר כללי לבעלי דירות, והוא עודכן ביום 17.11.2026. הוא אינו ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף בחינה של הבניין, ההסכם והדין החל במועד הרלוונטי, ואינו מהווה התחייבות לתוצאה, ללוח זמנים או לתמורה. קריאת העמוד או פנייה באמצעותו אינן יוצרות יחסי עורך דין-לקוח. כל פרויקט נבחן לפי נסיבותיו.

 

1. מה ההבדל בין תמ״א 38 לפינוי-בינוי?

 

תמ״א 38 הייתה תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, במסלולים עיקריים של חיזוק ותוספות בנייה (שכונה לעיתים 38/1) או הריסה ובנייה מחדש של בניין (שכונה לעיתים 38/2). פינוי-בינוי הוא בדרך כלל מיזם רחב יותר: מתחם או מקבץ בניינים שנהרסים ונבנים מחדש לפי תוכנית שמופקדת ומאושרת לאותו מתחם, לעיתים אחרי הכרזה על מתחם פינוי-בינוי.

 

המסלולים נבדלים בהיקף, בתכנון, ברוב החוקי, בפורום במקרה של סירוב, בערבויות, במיסוי ובתמורות. אין «מסלול עדיף» באופן גורף — ההתאמה תלויה בבניין, בתוכניות החלות עליו ובנסיבות בעלי הדירות.

 

2. האם תמ״א 38 עוד בתוקף, ומה קורה לבניין שלי?

 

תמ״א 38 אינה עוד בתוקף. לפי החלטות המועצה הארצית לתכנון ולבנייה היא פקעה ככלל ביום 1.10.2023, ובמרחבי התכנון שבהם הוארכה בתנאים — לכל המאוחר ביום 18.5.2026, או במועד מוקדם יותר שבו אושרה התוכנית המחליפה. לכן כיום אי אפשר להגיש בקשה חדשה להיתר מכוח תמ״א 38.

 

בקשה להיתר שהוגשה בזמן שהתוכנית חלה על המקרקעין עשויה להמשיך להידון לפי הוראות המעבר, ויש לבדוק את מצבה מול הוועדה המקומית.

 

בבניין שאין לגביו בקשה כזו נבחנים המסלולים החלים היום, ובהם: תוכנית מקומית שהוכנה לפי סעיף 23 לתמ״א 38, תוכנית כוללת להתחדשות עירונית לפי סעיף 64(ב) לחוק התכנון והבנייה, תוכנית לחיזוק מבנה לפי תיקון 139 לחוק התכנון והבנייה (המכונה «חלופת שקד»), ופינוי-בינוי. איזה מסלול חל, אם בכלל, תלוי בתוכניות החלות על המגרש ובהחלטות מוסדות התכנון, ולכן מומלץ לבדוק זאת לגבי הבניין הספציפי.

 

3. מהו הרוב הדרוש בפינוי-בינוי?

 

לפי חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס״ו-2006, כפי שתוקן (בין היתר בתיקון מס׳ 7 משנת 2021), «רוב מיוחס מבין בעלי הדירות» הוא בעלי שני שלישים לפחות מכלל הדירות במקבץ, ובלבד שבכל בית משותף במקבץ מתקיימים שני תנאים: בבעלותם שלוש חמישיות לפחות מהדירות, ויותר ממחצית הרכוש המשותף צמוד לדירותיהם. בבית משותף שיש בו ארבע או חמש דירות בלבד נדרשות שלוש דירות לפחות, ובלבד שיש בבית יותר משני בעלי דירות. בבית שיש בו שש דירות או יותר, בעלים של יותר משלושים אחוזים מהדירות נספר לפי נוסחה מוגבלת שנקבעה בחוק.

 

חשוב להבחין בין הרוב החוקי לבין רף שמופיע בהסכם. שיעור של 80% נפוץ כתנאי חוזי במסמכי התקשרות (למשל כתנאי מתלה), ואינו מחליף את הגדרת הרוב המיוחס בחוק. שני המספרים יכולים להופיע באותו פרויקט ולשמש למטרות שונות.

 

הרוב המיוחס, בהתקיים יתר תנאי החוק (ובהם התנאים הנוגעים למתחם ולתוכנית), מאפשר פנייה לבית המשפט בעניין בעל דירה שמסרב לעסקה סירוב בלתי סביר. הוא אינו היתר בנייה, אינו מעביר בעלות ואינו מחליף את הצורך לטפל בכלל בעלי הזכויות — לרבות בהליכים משפטיים, אם יידרשו.

 

4. ומה הרוב בבניין בודד — חיזוק או הריסה ובנייה מחדש?

 

בבניין שחלה עליו «תכנית החיזוק» כהגדרתה בחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס״ח-2008 — ובכלל זה תוכנית לפי סעיף 23 לתמ״א 38 ותוכנית לפי «חלופת שקד», אך לא תוכנית במתחם פינוי ובינוי — הרוב הדרוש תלוי בסוג העבודה:

 

• עבודה ברכוש המשותף שאינה הרחבת דירות או בניית דירות חדשות (למשל חיזוק): החלטה מראש של רוב בעלי הדירות.

• הרחבת דירות: החלטה מראש של בעלי שישים אחוזים מהדירות.

• בניית דירות חדשות: נדרשת הסכמת כל בעלי הדירות, אך המפקח על רישום המקרקעין רשאי לאשר את העבודה לפי תביעה של בעלי שני שלישים מהדירות ששני שלישים מהרכוש המשותף צמודים לדירותיהם, בתנאים שבחוק.

• הריסה ובנייה מחדש: גם כאן נקודת המוצא היא הסכמת כולם, אך מאז 1.7.2023 המפקח רשאי לאשר את העבודה לפי תביעה של בעלי שני שלישים מהדירות ששני שלישים מהרכוש המשותף צמודים לדירותיהם (קודם לכן נדרשו ארבע חמישיות), בבית משותף שיש בו ארבע דירות לפחות ויותר משני בעלי דירות. בבית שיש בו שש דירות או יותר חל חישוב מיוחד לבעלים של כמה דירות, ונקבעו הוראות מעבר.

 

התנגדות של בעל דירה מטעמים שהחוק מכיר בהם (למשל היעדר כדאיות כלכלית או היעדר בטוחות הולמות) עשויה למנוע את האישור. גם כאן, הרוב החוקי אינו תחליף לבחינת התוכנית, ההיתר וההסכם.

 

5. אם יש רוב חוקי, האם הפרויקט כבר «סגור»?

 

לא. הרוב החוקי הוא תנאי לקדם מהלכים מסוימים, ובכלל זה הליכים כלפי מיעוט מסרב בנסיבות שנקבעו בחוק. הוצאת הפרויקט אל הפועל תלויה גם בתוכנית ובהיתר, בהסכם, בליווי בנקאי, בערבויות, ברישום ובטיפול בזכויות של כלל בעלי הדירות. כל עוד לא טופלו כל הנדרשים לפי הדין ולהסכם, אין לראות ברוב בלבד סיום של התהליך.

 

6. מה תפקיד נציגות הדיירים?

 

הנציגות היא בדרך כלל קבוצת בעלי דירות שהוסמכה באסיפה לקדם את התהליך בשם הבניין או המתחם: בחירת עורך דין ומפקח דיירים, פנייה ליזמים, ניהול מו״מ ראשוני ועדכון בעלי הדירות. הסמכת הנציגות אינה מחליפה את חתימתו של כל בעל דירה על ההסכם עצמו, ואינה שוללת מבעל דירה את הזכות לקבל הסברים, לעיין במסמכים ולקבל ייעוץ.

 

מומלץ שהסמכת הנציגות תהיה ברורה בכתב, כולל גבולות הסמכות, ושקיפות כלפי כלל הדיירים לאורך הדרך.

 

7. מה עושה עורך דין מטעם בעלי הדירות?

 

עורך הדין מטעם בעלי הדירות מייצג את בעלי הדירות — לא את היזם — וחב חובת נאמנות כלפיהם. תפקידו נקבע בהסכם ההתקשרות עמו, והוא עשוי לכלול ליווי משלב ההתארגנות והאסיפות, דרך בחירת יזם ומפקח, ניהול המו״מ, ניסוח ההסכם וחתימתו, בדיקת ערבויות וליווי בנקאי, הטיפול בתכנון וברישום, ועד מסירת הדירה החדשה.

 

מומלץ שתנאי ההתקשרות עם עורך הדין, ובכלל זה היקף השירות, יהיו ברורים לכלל בעלי הדירות מראש ויעוגנו בכתב.

 

8. מתי כדאי לפנות לעורך דין, ומה בודקים לפני חתימה?

 

רצוי לפנות עוד לפני חתימה על הסכם, כתב התחייבות, או מסמך שעלול ליצור התחייבות כלפי יזם מסוים. בין הנושאים שנבדקים בדרך כלל: זהות הצדדים והזכויות בנכס; התמורות והמפרט; לוחות זמנים ופיצוי בשל איחור; ערבויות ובטוחות; הסדר השכירות בתקופת הביצוע; טיפול במשכנתאות, בעיקולים ובדיירים מוגנים או שוכרים; מיסוי; נספחים ותנאים מתלים; ומה קורה אם הפרויקט לא יוצא לפועל.

 

אין לחתום על מסמך שלא הובן במלואו רק מתוך לחץ של אסיפה או של לוח זמנים שהציג יזם.

 

9. אילו ערבויות ובטוחות חשוב לבדוק?

 

בפרויקט הריסה ובנייה בעלי הדירות מוסרים בדרך כלל את דירתם הקיימת ומקבלים התחייבות לדירה חדשה במועד עתידי. לכן ההסכם והליווי הבנקאי צריכים להסדיר בטוחות הולמות. בפרויקטים רבים מדובר, בין היתר, בערבות לפי חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה-1974, או בערבות בנקאית מתאימה, בליווי בנקאי של הפרויקט, ובהסדרים נוספים שעשויים לכלול ערבות לשכר דירה בתקופת הפינוי, בטוחות לרישום, ולעיתים בטוחות נוספות לפי המתכונת שנקבעה.

 

סוג הערבות, סכומה, מועד הפקתה, זהות הגוף המנפיק ותנאי החילוט הם עניין למשא ומתן ולנוסח ההסכם. אין «חבילת ערבויות» אחידה שחלה מאליה על כל פרויקט, ואין לראות בתיאור זה התחייבות לערבות מסוימת.

 

10. מה חשוב לדעת על מיסוי בהתחדשות עירונית?

 

על עסקאות התחדשות עירונית עשויים לחול היבטי מס שבח, מס רכישה, היטל השבחה, מע״מ ותמריצים או הקלות שנקבעו בדין — והם משתנים לפי סוג העסקה, המסלול, מועדי החקיקה, ומצבו של כל בעל דירה (למשל דירה יחידה, דירה להשקעה, או נסיבות מיוחדות). חלק מההטבות הוגבלו בזמן או בתנאים, ולכן אין להסתמך על מידע ישן או על מה שנאמר בפרויקט שכן.

 

האמור כאן אינו ייעוץ מס. לפני חתימה יש לבחון את החבות ואת ההקלות האפשריות לפי הנתונים האישיים ולפי הדין שבתוקף, בליווי מקצועי מתאים.

 

11. מה קורה אם חלק מבעלי הדירות מתנגדים?

 

התנגדות יכולה להיות עניינית — למשל בשל תמורה, מפרט, לוחות זמנים, ערבויות או פגיעה מיוחדת — או שהיא נובעת מחשש, מחוסר מידע או ממחלוקת בין דיירים. הדין קובע מתי סירוב נבחן כסירוב בלתי סביר, ובאיזה פורום: בפינוי-בינוי — בית המשפט, ובמסלולי חוק החיזוק — המפקח על רישום המקרקעין.

 

אין לראות ברוב או בהליך משפטי «פתרון אוטומטי». כל מקרה נבחן לגופו, וזכויות המיעוט וזכויות הרוב גם יחד כפופות לחוק. מומלץ לנסות להסדיר מחלוקות בשקיפות ובמו״מ, ורק לאחר בחינה משפטית להחליט על המשך הדרך.

 

12. יש לי משכנתא, שוכר בדירה, או צורך מיוחד — האם זה מונע השתתפות בפרויקט?

 

משכנתא, עיקול, שכירות, דיירות מוגנת, בעלות משותפת, דירת קשיש או צורך בדיור חלופי מותאם הם מצבים נפוצים, ולא בהכרח מונעים קידום פרויקט. הם כן מחייבים הסדר חוזי מדויק: הסכמות מול הבנק, טיפול ברישום, הסדר מול השוכר או הדייר המוגן, ודיור חלופי הולם בתקופת הביצוע. פרטים כאלה יש למסור לעורך הדין מבעוד מועד, ולא להניח שהם «יסתדרו לבד» אחרי החתימה.

 

 

 

יצירת קשר

 

לפניות בנושא ליווי בעלי דירות בהתחדשות עירונית:

 

• דוא״ל: neria_c@pmlaw.co.il

• ווטסאפ (הודעות בלבד): 055-9427900

 

עו״ד נריה כהן, ראש מחלקת ההתחדשות העירונית במשרד פלס, מוזר, כהן ושות׳.

דרך אבא הלל 12, רמת גן.

 

  • Spotify
  • TikTok
  • Youtube
bottom of page